החתול הטכני

אופרה, כמו שראיתם בפוסט שכתבתי לא מזמן, הוא לא בדיוק דפדפן בולט בשוק. כלומר מכירים אותו, ויודעים שהוא קיים, וגם נכון שהחברה עשתה ועושה הרבה רעשים בכל מה שקשור בלחימה במיקרוסופט, אבל זה לא עוזר לו להתרומם מבחינת אחוזים. 2.38%? נו. וזה לא שהדפדפן הזה ראה מתי שהוא ימים הרבה יותר טובים. אבל לאופרה, בקרב המבקרים לפחות, כי לפי האחוזים לעיל המשתמשים לא ממש מגיעים אליו, ואם כן אז רבים מכירים אותו בכלל בגלל גרסת המיני שמיועדת לדור הנוכחי של הטלפונים החכמים, אין שום כוונה להרים ידיים. הנה, ממש אתמול היא השיקה את המהדורה הסופית של גרסה 10.50. בימים שלפני כן הייתה עסוקה בשחרור בלתי פוסק של מהדורות מועמדות לשחרור, אם איני טועה לא פחות מארבע גרסאות ביומיים או שלושה לכל היותר, כאילו ביקשו להוכיח שכמו במקרה של פיירפוקס RC זה כנראה עוד סוג של קולה… סליחה.. בטא. כך או כך, אחרי מסע מהדורות ה-RC הגיעה גם לפתע המהדורה הסופית (הגרסה המעודכנת היא build 3296, אם איני טועה).

אז מה חדש, לפחות מבחינה ויזואלית?

את הדפדפן בדקתי תחת חלונות 7. יסלחו לי כל משתמשי ה-XP, אין בעיה, אבל אופרה, כמו יישומים רבים אחרים, נראה טוב יותר תחת חלונות 7. הדפדפן יודע להשתמש כמובן בתכונות השקיפות שמציעה חלונות 7 (כמו גם ויסטה), וכן בתכונות הגרפיות המתקדמות שלה התפריט הראשי שלה בדרך כלל מסתתר מתחת לכפתור ה-O החצוי למעלה והוא מציע גישה לפונקציות העיקריות במקום ל"לכלך" את הדפדפן בשורת תפריט מיותר שגם גוזלת מהמקום המיועד לצפייה בעמוד האינטרנט בו נמצאים.

זה קורה גם בגרסה שמיועדת לחלונות XP, וזה חלק משינוי בולט נוסף הוא אימוץ הלשוניות העליונות כמו בגוגל כרום. מה הכוונה? הכוונה היא שהלשוניות נמצאות מעל לשורת הכתובת, כאילו לכל לשונית יש שורת כתובת משלה, ולא מתחת לשורת הכתובת כמו בסגנון של פיירפוקס. עד כמה השינוי הזה חוסך מקום במסך לטובת תצוגת האתרים אני לא בטוח, אבל אין ספק שזו הגישה המקובלת. עובדה, בגרסה 4.0 של השועל זה גם אמור לקרות.

עוד שינוי מהותי הוא אימוץ היכולת של חלונות 7 להציע תפריט רגיש להקשר עבור יישומים שכלולים בפס המשימות מוצמדים לתפריט ההתחלה. אופרה, כברירת מחדל של ההתקנה כל הנראה, מוצמדת לתפריט ההתחלה ולחיצה על הצלמית מציגה תפריט שכולל כמה קטגוריות אתרים: אתרים שבוחרים להצמיד באופן קבוע לתפריט (Pinned), אתרים בהם מבקרים באופן גבוה מאחרים, אתרים שמופיעים בלשונית "החיוג המהיר" וכן אפשרות לפתוח לשונית גלישה חדשה – רגילה או פרטית.

כן, פרטית. הגיע הזמן של אופרה להצטרף לעגלה של כולם, וגם היא כמו המתחרים, נו, טוב, בכל זאת מתחרים למרות הפער,  מציע אפשרות לפתוח חלון גלישה פרטית, אבל עם שינוי קל: מדובר בלשונית גלישה פרטית. לא צריך לעבור בין חלונות אם רוצים לבצע גלישה פרטית כדי לבדוק משהו, מספיק לפתוח לשונית. רעיון טוב, בעיקר שבסופו של דבר אם רוצים כן יכולים לפתוח חלון פרטי. יש אפילו סמל מיוחד כדי שניתן יהיה להבחין בשוני, וכן, זה רעיון גרפי נחמד.

אבל השאלה האמיתית היא: מהירות

הדרך בא בחרו באופרה לפרסם את עצמם לטובת דחיפת הדפדפן החדש היא פשוטה מאוד: הדפדפן הכי מהיר בעולם. בדיוק, לא פחות ולא יותר. לטענתה זה נובע משילוב של מנוע ג’אווה סקריפט מעודכם (קוראים לו Carakan) ושילוב של גרסת ספריית תצוגה חדשה (ולה קוראים Vega 2.5). בעמוד ההורדה של הדפדפן החדש אפילו כתוב שמנוע הג’אווה סקריפט החדש מהיר עד פי 7 ושזה הדפדפן הכי מהיר (עד פי 7 ממה?) רק בהודעה לעיתונות הם גם אומרים שזה בעצם הדפדפן הכי מהיר שהם אי פעם הפיקו, אבל עדיין טוענים שהוא הכי מהיר בעולם.

הבעיה היא שדברים כאלה אני מוכרח לבדוק בעצמי, במו ידי, בכוחותיי. אז החלטתי לקחת את הגרסה החדשה של אופרה ולבדוק אותה מול המתחרים. מול כולם, ומול מצבם הטוב ביותר. כלומר הכנסתי לקלחת גם את כרום (בגרסת הבטה של כרום 5 שהייתה זמינה באותו זמן), גם את אינטרנט אקספלורר 8, גם את פיירפוקס 3.6 וגם את הגרסה המעודכנת של ספארי מבית אפל – שבבדיקות שביצעתי עם ההשקה של אינטרנט אקספלורר 8, זכה מבחינתי בתואר המהירות, במיוחד בכל מה שקשור לנושא הג’אווה סקריפט. כל הבדיקות בוצעו בחלונות 7, כשכל דפדפן פועל בפני עצמו בחלון על פני מסך מלא ורק לשונית אחת פתוחה.

אז, בחינה אחת הובילה אותי כמובן לבית העכביש, או נכון יותר אל מבחן הג’אווה סקריפט Sunspider שהוא בעצם מבחן של יישום מנוע ה-Webkit, מה שאמור לתת, על הנייר עדיפות מסוימת לדפדפנים של אפל וגוגל שמשתמשים במנוע הזה, בתצורה כלשהי. התוצאות אכן היו בהתאם: כרום סיים את המבחן ראשון לאחר 548 אלפיות השנייה, ספארי הגיע שני עם 612 אלפיות וקצת אחרי הגיע אופרה עם 700 אלפיות השנייה. פיירפוקס כבר צולל מטה ען 1,179 אלפיות השנייה ואקספלורר מגיע אחרון עם 5,014 אלפיות השנייה.

המבחן השני היה המבחן Peacekeeper מבית Futuremark. במבחן הזה כמה שהציון יותר גבוה כך הדפדפן אמור להיות מהיר יותר. במבחן זה מבוצעות כמה בדיקות, כולל בדיקה של המנוע הגרפי של הדפדפן. בסך הכל בבחינה הזו אופרה אכן מתברר כדפדפן המהיר ביותר עם 3,290 נקודות, קצת מעל כרום שהשיג 3,232 נקודות. ספארי הגיע שלישי, פיירפוקס רביעי, והרחק מכולם משתרך, באופן לא מפתיע, אינטרנט אקספלורר עם 846 נקודות בלבד. בחינת התוצאות מראה שהמנוע הגרפי של אופרה בולט הרבה מעל כולם עם 9,400 נקודות. שאר הדפדפנים לכל היותר הגיעו לכ-4,500 נקודות במבחן הזה, והוא זה שהביא לאופרה את "הניצחון" בבדיקה הזו.

אז מה המסקנה? אין בכלל ספק שהגרסה הנוכחית של הדפדפן אופרה מהירה יותר מהקודמות, אבל לגבי הדפדפן המהיר בעולם? נו, לא ממש בטוח. בכל מקרה מדובר בדפדפן שכעת נמצא בשורה הראשונה מהבחינה הזו.

הערות סופיות

מעבר לתוספות המוזכרות לעיל צריך להזכיר שבגרסה 10.10 הציגה אופרה אפשרויות חדשות שמיושמות גם כאן: דף שמאפשר לבצע "חיוג מהיר" לאתרים, פס שמאפשר להציג בחלק העליון של הדפדפן גרסאות מוקטנות של הדפים שפתוחים בלשוניות כדי לאפשר ניווט ויזואלי מהיר, וכן תמיכה טובה יותר באפשרויות לשינוי המראה וההרגשה של הדפדפן. גם יש יותר יישומונים שאפשר להפעיל, בתוך הדפדפן ומחוץ לו, וכן מצב טורבו שמאפשר לזרז את הצגת הדפים בחיבורי אינטרנט איטיים (אפשר גם לבחור במצב אוטומטי כדי לתת לדפדפן את אפשרות הבחירה האם להפעיל את המאיץ או לא). יש גם אפשרות להפעיל מהדפדפן את השימוש בשירות Opera Unite, ועוד.

האם כל זה יגרום לאופרה להתחיל להתקדם מעלה בטבלה? קשה לי להאמין. עם זאת צריך להתייחס לידיעה הבאה שפורסמה באתר של המגזין האנגלי PC Pro בנוגע לכמות ההורדות של הדפדפן. על פי הידיעה הזו מאז שהושק חלון בחירת הדפדפנים באירופה, ה-Browser Ballot, בהתאם לפשרה שבין מיקרוסופט וועדת ההגבלים עסקיים האירופאית, כמות ההורדות של אופרה גדלה באופן משמעותי:

"מאז ההשקה של מסך בחירת הדפדפנים כמות ההורדות של אופרה יותר משולשה במדינות אירופאיות עיקריות כמו בלגיה, צרפת, ספרד, פולין ובריטניה", טען רולף אסב, מנהל האסטרטגיה הראשי של אופרה.

אני לא יודע עד כמה הוא צודק, אבל אני חושב שאם אתם מאלה שאוהבים לבדוק, כדאי לכם להוריד במקביל לדפדפן בו אתם משתמשים גם את אופרה. יש אפשרות שהוא יפתיע אתכם לטובה.

כפי שתומר כהן איש מוזילה הישראלית נהנה כל כך לציין, המשתמשים האירופאים  של חלונות 7 התחילו את השבוע עם עדכון ממיקרוסופט שמאפשר להם לבחור את הדפדפן שלהם כפי ראות רצונם מבין 12 דפדפנים שונים: חמשת הגדולים במסך אחד, ועוד שבעה שמוצגים אם מזיחים את התצוגה הלאה. הגדולים הם בסדר אקראי - שנבחר ברגע זה על ידי המחשב, וכבר אתייחס לכך – הם אופרה, פיירפוקס, אינטרנט אקספלורר 8, כרום וספארי. מעבר לכך, מי שמתעקש לחפש משהו איזטורי יותר, הוא יכול לבחור ב-Sleipnir, ב-Flock, ב-FlashPeak, ב-K-Meleon, ב-Avant או ב-Maxthon. הסיבה שאני לא נותן להם קישורים כאן ישירות תתברר גם היא כבר בהמשך.

בהתאם לפשרה הסופית שנקבעה עם ועדת ההגבלים העסקיים האירופאית, מיקרוסופט מפנה למסך בו היא מציעה את חמשת הדפדפנים הראשיים בסדר אקראי. למה? כי אחרי שכבר נקבע שהמסך הזה – ה-Browser Ballot – יוצג בפני כל משתמש שמתקין את חלונות 7 או מעדכן את חלונות 7 בקרוב בסדר אלפא-ביתי, התעוררה שוב אופרה וצעקה חמס (לא חמאס, חמס, אז למה לי פוליטיקה עכשיו?) מכיוון שכך הכרום של גוגל יוצע תמיד ראשון למשתמשים וזה ישבש, כמובן את דעתם, סגרו בסוף על תצוגה אקראית.

אבל עוד לפני שנחת העדכון במחשבי המשתמשים כבר התעוררו ברשת תיאוריות קונספירציה. בלוגרים, בעיקר, התחילו לטעון שמיקרוסופט משחקת עם תוצאות הבחירה האקראית. על מה ולמה יצא קצפם, ומדוע? כי לטענתם ברוב המקרים, למעלה מחמישים אחוז מהמקרים למעשה, הדפדפן של מיקרוסופט – שהיא לדעתם אויבת העולם המערבי כנראה – מוצג כחמישי ברשימה: זה אומר שהוא בקצה הימני וזה אומר זמין כך יותר לבחירה כי העמדה החמישית מושכת יותר את עין המשתמש. קונספירציה, חד וחלק, הם קבעו!

על סמך מה נקבעו העובדות הללו – וכאן אני מגיע להמשך שהבטחתי בפסקה הראשונה? על סך האתר הזה. מה זה האתר? זה האתר בה-הידיעה. כאן בוחרים את הדפדפן. לחצו על הקישור למטה ותגלו את כל ההסברים וכל מה שצריך, כולל איך לכבות את אינטרנט אקספלורר לתמיד אם רוצים. אם תגללו ימינה תתחילו לגלות את שבעת הדפדפנים הנוספים שמוצעים. בכל פעם שנכנסים לעמוד הזה הוא צריך להציג את חמשת הדפדפנים הראשיים בסדר אחר, אקראי, וזה אכן מה שקורה.

אבל הטוענים לקונספירציה שמדובר בבחירה אקראית רק לכאורה. הם פשוט עמדו ורעננו את העמוד הזה שוב ושוב, ספרו תוצאות, והגיעו למסקנות שהגיעו – שמיקרוסופט מרמה. האם זה באמת כך? יצאתי למסך בדיקה קצרצר משל עצמי. בדקתי את העמוד הזה בכמה דפדפנים כדי לבדוק האם כצעקתה. כל הבדיקות כמובן בחלונות 7, במחשב הנייד האומלל שלי שנתרם בעל כורחו לויכוח פוליטי שלא רצה בו. המקום הראשון מתייחס לצד שמאל. בכל דפדפן ביצעתי רענון 10 פעמים. אני התייחסתי גם בבדיקה שלי לשני הקצוות שנוחים, לפי התיאוריה הזו לבחירה.

בדיקה באינטרנט אקספלורר 8:

בדיקה ב-Opera 10.50:

 בדיקה ב-Chrome 5 Beta:

בדיקה ב-Firefox 3.6:

זהו זה, פה כבר נגמר לי הכוח. מצטער אפל, תסלחו לי, נכון? כבר מהתוצאות המעטות הללו אפשר לראות בבירור, אני חושב, שהטענה לקונספירציה היא במקרה הטוב, מגוכחת. ואם אתם לא מאמינים לי, אולי תאמינו לאיש יבמ רוב וייר. האיש לקח את העניין יותר ברצינות ממני כמובן, ומה שהוא טוען בפוסט מפורט היטב בבלוג שלו הוא שבמיקרוסופט פשוט עשו טעות של טירונים ובחרו בשימוש לא נכון של פונקציה שמשמשת לקביעת האקראיות.

רוצים, תאמינו לו, רוצים תאמינו לטועני הקונספירציות. רוצים, גשו לכתובת לעיל ובחרו את הדפדפן שלכם, ואולי בכלל תתרחקו מחמשת המתקוטטות הראשיות לטובת אחד הקטנים (נסו את פלוק אם אתם אוהבים רשתות חברתיות, הוא דווקא נחמד).

אם למישהו עוד היה ספק שגוגל מצליחה במסע הכרום שלה, באו נתוני נפח השוק של פברואר והראו שהמגמה ממשיכה: כרום ממשיך לטפס ואילו פיירפוקס לומד להכיר מקרוב את הבעיה של אינטרנט אקספלורר: איך זה לאבד נתח שוק חודש אחרי חודש אחרי חודש. בדיוק. כבר לפני חודשיים טענתי שמדובר בתחילה של תהליך ואחר כך טענתי שדעתי חוזקה, דווקא בפוסט על השקת הגרסה האחרונה של של פיירפוקס, ועכשיו בפעם השלישית אני כבר יכול לומר שאני לא שיכור: כרום אכן מתחזק, ואכן הוא מתחזק גם על חשבון אלו שהיו פעם באופן טבעי ואוטומטי פונים לפיירפוקס כדי לא להשתמש במה שמיקרוסופט מציעה להם בדמות אינטרנט אקספלורר.

אז מה אומרים המספרים של Net MarketShare (נו, Net Applications עם שם חדש לעמוד הסטטיסטיקות שלהם)? הם מראים בבירור את העלייה של כרום מ-5.22% ל-5.61% (שזו בעצם עלייה של 7.5% בנתח השוק פחות או יותר), הם מראים בבירור את המשך הירידה של אינטרנט אקספלורר, ורק בחודש האחרון מדובר בירידה בנתח השוק מ-62.12% ל-61.58% (או איבוד של עוד 0.8% מכמות המשתמשים) והכי חשוב, מבחינת רבים, זה מראה כבר חודש שלישי ברציפות על ירידה בנפח השוק הכולל של פיירפוקס ל-24.23%. למעשה, מאז השיא בנובמבר 2009, אז לפי Net Applications הגיע פיירפוקס ל-24.72% מהשוק, איבד הדפדפן של מוזילה כמעט 2% מכוחו הנקי!

דרך אגב גם ספארי ואופרה ירדו החודש בנתחי השוק שלהם. ספארי ירדה מ-4.53% ל-4.45% ואילו אופרה מראה ירידה חודש שני ברציפות, הפעם מ-2.38% ל-2.35%. אז למה כתבתי בכותרת שכרום ממשיך לעלות על חשבון כל הדפדפנים, אבל רק כמעט? כי מי שממשיך להראות עלייה רצופה מזה שמונה חודשים הוא דפדפן המיני של אופרה שכבר הגיע לנתח שוק כללי של 0.64%. כבוד! לשוק המובייל יש כבר השפעה אמיתית על הדפדפנים כשוק כללי.

אני לא ניכנס הפעם למה שקורה עם גרסאות הדפדפנים. הסיבה היא שפיירפוקס נמצא כרגע במעבר בין גרסה 3.5 ל-3.6. הדבר היחיד שאתייחס אליו הוא המשך ההתחזקות של גרסה 8 של אינטרנט אקספלורר שכבר הגיע ל22.52% מהשוק, לעומת המשך הירידה בשימוש באינטרנט אקספלורר 6 (ירד מ-20% ל-19.76%) ובאינטרנט אקספלורר 7 (מ-14.53% ל-13.57%). כן, הארגונים, כמו שאתם רואים, עדיין לא מוכנים לשחרר לחלוטין את גרסה 6 לקבר הראוי לה.

אתם יודעים כמה אנשים משתמשים בדפדפן ה-Chrome של Google? אני מבטיח לכם שלא הרבה. לפחות לא הרבה מדי… אם להאמין לנתונים של Net Applictations (ואין סיבה שלא) נכון לסוף ספטמבר 2009 עמד נתח השוק של כל הגרסאות של Chrome על הקו שמראה 3.17 אחוזים בלבד (ואתם כמובן יכולים לבדוק לבד ממש כאן). קצת מצחיק נכון, לפחות אם מנסים להשוות את הרעש ואת הבאז שיש מסביב לדפדפן הזה שיצא באופן רשמי במהדורה השלישית שלו כבר, לא פחות ולא יותר, ואפילו מציע לחברה כבר לבדוק את הגרסה הרביעית שלו (כן, יש כבר לפי אותה חברה בערך 0.17 אחוזים מהמשתמשים שעושים את זה עם גרסה 4.0 של המנוע שמאחורי הדפדפן… לא יודע אם זה בדיוק דפדפן מלא כבר, סתם עצלנות). למעשה זה אפילו נתח השוק הגדול של הדפדפן הזה מאז ומעולם, והוא גדול יותר בכמעט 12 אחוזים לעומת נתח השימוש שלו בעולם באוגוסט ומצביע על מגמת עליית במספר המשתמשים. דרך אגב, בניגוד להרבה מקרים אחרים, המספרים של Stat Counter די דומים במקרה של ה-Chrome ונכון לאתמול עמד נתח השוק שלו על 3.87 אחוזים לפי אותו אתר (ואתם כמובן יכולים ללחוץ כאן כדי לבדוק בעצמכם). בישראל, אם אתם כבר שואלים (או שלא, אנא עארף) להפתעתי המצב לפחות לפני Stat Counter טוב יותר מבחינת Google כי נתח השוק שלו עומד על 4.58 אחוזים.

אבל הרי ברור שאני לא בא להלעיט אתכם כאן בנתונים מספריים שאולי מרתקים חלק מהאנשים אבל יכולים ממש לשעמם אנשים אחרים. הסיפור הוא שלא משנה איך תהפכו את הנתונים לעיל, עבור חברה עם האגו של Google ועם הביטחון העצמי הרב שלה לגבי כל מוצר שהיא מוציאה תחת ידה, זה לא ממש טוב. אלו לא מספרים של חברה מובילה בתחום אלא של חברה מזדנבת (רק בתחום הזה כמובן), ובטח שלא לאור ההצלחה המדהימה של מנוע החיפוש ואפילו לאור ההצלחה היחסית של Documents. אז מה עושים?

הביקורות דווקא לא רעות, ובצדק. Chrome הוא דפדפן מהיר ויציב למדי עם חתימת זיכרון סבירה ועם כמה טריקים נחמדים. אבל למרות הביקורות, לא קונים – וזה מזכיר במקרה הזה במידה מסוימת את מבקרי הקולנוע, הם מבקרים את מה שהם מבקרים ונותנים את הציונים שהם נותנים והקהל הולך בדיוק לסרטים שהם לא אוהבים. אז אולי במקרה שלנו בעולם הדפדפנים Google לא שונאת את Mozilla ולא את Safari, אבל את הדפדפן המוביל בשוק היא בהחלט ממש לא אוהבת. אני גם בטוח שהם לא ממש שמחים כשהם רואים שהאחוזים שמגולחים מההובלה של Interent Explorer מחליקים דווקא לידי המתחרות, אבל ניחא לפחות הם מבית טוב… לא?

אז נו, שוב, מה עושים? מחפשים כמובן דרכים אחרות, ובסיפור שלנו חברים, מדובר ברקעים לשולחן העבודה… אופס סליחה, פליטת קולמוס, זו עדיין לא מערכת ההפעלה, “רק” הדפדפן. ובכן בהודעה מיוחדת לעיתונות הודיעה Google על לא פחות מ-100 רקעים חדשים עבור Chrome בגרסתו השלישית. מדובר בלא סתם רקעים, אלא ברקעים שיצרו אמנים שונים ומשונים בכל תחומי מדיית הבידור, כולל כמה ישראלים כדוגמת הרקע הזה של Infected Mushroom הרכב הטראנס הפסיכדלי מארץ הקודש שמוצג בדפדפן בגרסתו העברית, כמובן. ידיעה מלאה על הנושא תוכלו לקרוא כאן באתר המעסיק הראשי שלי או באתר ההורדה של הדפדפן שנמצא כאן.

נו, מה אתם אומרים, זה יעזור לגברת? האם ככה מוכרים היום דפדפנים? מה קרה לויכוחים על מהירות הרצה של יישומי Java Script? מה קרה לויכוחים על המהירות בה עולים האתרים? הרי זה כל מה שדיברנו עליו פחות או יותר לפני עד חודש או חודש וחצי. מה קרה לשינוי הפזה הזה? ואולי זו עוד הכנה של Google לקראת מערכת ההפעלה שלה, לבדוק איך רקעים עובדים בדפדפן לפני שהם הופכים לטפטים של שולחן העבודה? בכל מקרה, אני לא לקוח של הצעצועים הללו. עלי זה לא יעבוד, ויש לכך סיבה מאוד משמעותית: נוחות עבודה קוראים לזה. עם כל הרצון למצוא לעצמי את ההתאמה האישית שמיועדת בדיוק בשבילי, אני קודם כל רוצה לראות את הטקסטים שמופיעים על הלשוניות ובשורת התפריט. אני רוצה לראות על מה אני לוחץ, בקיצור, ועם אחוז מאוד מאוד מאוד גבוה של הרקעים הללו זה והפך למשימה כמעט בלתי אפשרית. אז סחתין על המאמץ ח’ברה, בטווח הקצר אולי תקבלו עשרים ומשהו ידיעות ברחבי הראשת, והנה גם פוסט פה ושם, אבל זה לא מה שיעזור לדפדפן שלכם להגיע לקו העשרה אחוזים, ואני מוכן להתערב על זה עם כל מי שרוצה.

כמובן ש-Chrome לא היה הראשון שעשה את זה. זה קרה בימי ה-Hot Bar של גרסאות ישנות ל-Internet Explorer זה קורה עם ערכות הנושאים של Firefox שמצריכות את אתחול הדפדפן וגם עם התוסף החדש Personas מבית Mozilla Labs שמאפשר לעבור בין רקעים באופן חלק מבלי צורך באתחול (וכאן נמצא עמוד הבית שלו) ואני יודע שזה קיים גם ב-Opera שלא מותקנת כרגע באף מחשב שלי משום מה - לגבי ה-Safari של Apple אין לי מושג אבל אני אשמח לעדכן אם אקבל עדכון. בכל המקרים הללו אחרי כמה שעות או גג כמה ימים של משחק ביטלתי את הכל, או שנשארתי עם רקע אחד שהעיקר שלא יפריע לתפריטים שלי ובמיוחד לא לעיניים.

מדהים אותי לראות כמה זמן ומאמצים משקיעים הארגונים בכדי לספק את כלי “ההתאמה האישית” הללו, ואני לא ממש מבין למה. מילא אם זה היה בא רק מהקהילה. בכיף, נחמד. אבל להשקיע בכך זמן וכסף והודעות לעיתונות וכדומה? ועוד לחשוב שזה מה שיעזור למכור את הדפדפן? נו, באמת, לא קצת הגזמתם?